הכל בזכות גלעד
איך המקרמה מצא אותי.
היצירה תמיד הייתה חלק גדול ומשמעותי בחיים שלי. כשהתחלתי את לימודי האמנות לפני המון שנים, התאהבתי בצילום ומאז אני צלמת.
הכל קרה לפני בערך 7 שנים כשסגרנו לגלעד (הבן הקטן שלנו) חדר בבית, ולמרות שהוא ממש לא רצה, הוא נאלץ להיפרד מהחדר המשותף שלו ושל אחיו.
כשדיברנו על להזמין לו דלת, גלעד התעקש שהוא לא רוצה דלת. הוא היה קטן זה עבר לו (:
במשך תקופה לא היתה דלת, כמובן שהתחרפנתי מלראות יום יום את הבלאגן שלו מול העיניים.
החלטתי שחייבים פתרון ל"אין דלת" ויצאתי למסע חיפוש; מה יכול להחליף דלת ושיהיה נעים לעין.
אחרי חיפושים רבים, איפה לא חיפשתי, עדיין לא מצאתי פתרון שיהיה גם יפה וגם יעיל.
באותה תקופה הגעתי לסטודיו של חברה בהוד השרון ואיך שאני נכנסת אני רואה וילון מהמם ממקרמה.
הבנתי שמצאתי.
אני אעשה וילון ממקרמה.
כאחת שאין לה בעיה ללמוד חיפשתי סדנה למקרמה. לפני 7 שנים לא היו סדנאות מקרמה (רק של תכשיטים) והחלטתי להיכנס ליוטיוב.
קשר ועוד קשר והעבודה הראשונה שיצרתי ממקרמה היתה וילון!
כמו שאני אומרת בסדנאות שלי, לא ממליצה בכלל.
מעבר לזה שנתפסו לי השרירים לשבועיים (כן יש כאבי מקרמה) במשך 3-4 שנים ראיתי מול העיניים את הטעויות שלי וכמה יכולתי לעשות יותר. יותר יפה ,יותר מדויק... יותר.
אבל אז זה קרה, באותו רגע נולדה מפלצת, נעים מאוד.
המסע הזה רק התחיל ומשם אי אפשר היה לעצור אותי עוד יצירה ועוד יצירה, חיפוש חבלים, צביעת חבלים ומה לא.
בלחץ בלתי מתון של חברות פתחתי עמוד פיסבוק ועשיתי להן סדנת נסיון.
משם זה היה כמו כדור שלג, המון סדנאות אנשים שיצרו קשר להזמנת עבודות, ופתיחת חנות ב etsy שבה אני מוכרת מיצירותי לכל העולם.
הרבה בחירות נכונות הרבה כיף ואהבה למקרמה וליופי הביאו אותי למה שזה היום בחיי, ואני מודה כל יום על שהמקרמה מצא אותי ולי על שהחלטתי לאמץ אותו.
מקרמה הוא יותר מטרנד ואני היא ההוכחה!